כבר בגיל צעיר היא גילתה כישרון שירה יוצא דופן, עד כדי כך שכאשר הייתה בת 12, אביה הגניב אותה מחופשת כנער ללהקה שאותה ביים. ארבע שנים אחר־כך הבחינו בכישרונה הזמר המפורסם במקצת מוחמד אבו אל-עלה ונגן העוד המפורסם אחמד זכריה, והיא התבקשה ללוות אותם לקהיר בנגינה באורגן חשמלי. היא המתינה עד שהייתה בת 23 לפני שנענתה להזמנתם, תוך שהיא ממשיכה להופיע מוסווית כנער באולמות תיאטרון קטנים.
ב-1924 אום כולת'ום נפגשה עם אחמד ראמי, משורר שכתב לה מאוחר יותר 137 שירים. ב-1931 היא הופיעה בארץ ישראל. ב-1932 הייתה מפורסמת במידה שאפשרה לה להתחיל מסע גדול בערים כמו דמשק, בגדד, ביירות וטריפולי. ב-1948 אף גמאל עבד אל נאצר, לימים נשיא מצרים, שמע על אודותיה ולא הסתיר את הערצתו כלפיה, והוא גרם לחיזוק תופעת הערצתה ברחבי מצרים. אום כולתום החזירה אהבה, שכן היא הייתה אדם פטריוטי מאוד.
הקונצרט האחרון של אום כולתום היה ב"ארמון על הנילוס" ב-1973. בדיקות הראו שמחלתה חשוכת מרפא. היא עברה להתגורר בארצות הברית, שם הסתייעה בטכנולוגיה הרפואית המתקדמת. ב-1975, כשחזרה לביקור במולדתה, הייתה חייבת להתאשפז בבית חולים בקהיר בשל מצב בריאותה המידרדר. מחוץ לבית החולים התגודדו תושבי העיירה שבה נולדה ושרו כל היום. אום כולתום נפטרה באותו ערב, 3 בפברואר.
אום כולת'ום בקונצרטים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה