יום שבת, 30 באפריל 2011

גיא בן אליהו ואביב נחמיאס - כינור


מידע על הכינור:
כינור הנו
כלי קשת, הגבוה ביותר במשפחת כלי הקשת המיוצרים כיום.
טכניקות הנגינה על כינור: על כינור מנגנים באמצעות קשת העשויה מעץ
ברזיל. על הקשת מתוחות מספר רב של שערות זנב סוס. לכינור ארבעה מיתרים המכוונים בסדר זה - סול, רה, לה, מי (מהנמוך לגבוה). זה הוא הכיוון הקלאסי והנפוץ יותר. ישנו עוד סוג של כיוון מיתרי הכינור הנקרא כיוון "ערבי" (הוא נקרא כך משום שבדרך-כלל משתמשים בו במוזיקה מזרחית) והוא: סול, רה, סול, רה (מהנמוך לגבוה).

חלקי הכינור העיקריים:
· "נשמה" (Soundpost), תפקידה להוביל תנודות צליל מקדמת הכינור אל גבו.
· "מקל הבס": מפזר צליל לכיוון בטן הכינור, שולחת צליל לאחורי הכינור ומחזקת את גוף הכינור. ממוקמת מתחת לקדמת הכינור.
· צלעות הכינור: שעשויות בדרך-כלל מעץ
אשוח או מייפל.
· הגשר; גבוה ומעוקם. מעביר את הצליל לתיבת התהודה.
· השחיף: עליו מתוחים המיתרים. על הצוואר מניחים את האצבעות המשנות את גובה הצליל.


היסטוריה של הכינור:
החל מהמאה ה-17 היה הכינור לכלי המרכזי במוסיקה הקלאסית האירופית, ככלי סולו וגם ככלי קבוע בתזמורת הסימפונית ובהרכבים קאמריים רבים, כגון רביעיית כלי קשת (שני כינורות, ויולה וצ'לו). לימים חדר גם למוסיקה הערבית ולמוסיקה ההודית. בשל צלילו החם ורב ההבעה, הוא מקובל גם במוסיקה העממית, ובכלל זה היהודית והצוענית. כנראה שהכינור הוא הנפוץ מבין כלי הנגינה בעולם.


תמונות של כינור:








סרטון של נגינה בכינור:



http://www.youtube.com/watch?v=Y-LquOmqHGQ



מקורות מידע:
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%A8

http://www.ynet.co.il/yaan/0,7340,L-14509,00.html


















































































אום כולת'ום - ניר מגן ועמרי שמואלי

פטמה איבראהים אל בלטאגי, הידועה כאום כולת'ום, נולדה ב-4 במאי 1904 (תאריך משוער), בכפר טמאי אל זהאיירה, שליד אזור הדלתא במצרים. אמה הייתה עקרת בית ואביה היה האימאם במסגד המקומי (נהג לשיר שירה דתית גם באירועים). חאלד, היה אחיה הגדול ממנה בשנתיים וסעדייה הייתה המשרתת בביתם. היא התפרסמה בקולה העשיר וכונתה בתואר "כוכב המזרח". אחד משיריה המפורסמים הוא "אינתה עומרי", שזוכה עד היום לביצועים מחודשים על ידי זמרים שונים. גם בימינו אלבומי שיריה הם בין האלבומים הנמכרים ביותר בשפה הערבית.
כבר בגיל צעיר היא גילתה כישרון שירה יוצא דופן, עד כדי כך שכאשר הייתה בת 12, אביה הגניב אותה מחופשת כנער ללהקה שאותה ביים. ארבע שנים אחר־כך הבחינו בכישרונה הזמר המפורסם במקצת מוחמד אבו אל-עלה ונגן העוד המפורסם אחמד זכריה, והיא התבקשה ללוות אותם לקהיר בנגינה באורגן חשמלי. היא המתינה עד שהייתה בת 23 לפני שנענתה להזמנתם, תוך שהיא ממשיכה להופיע מוסווית כנער באולמות תיאטרון קטנים.
ב-1924 אום כולת'ום נפגשה עם אחמד ראמי, משורר שכתב לה מאוחר יותר 137 שירים. ב-1931 היא הופיעה בארץ ישראל. ב-1932 הייתה מפורסמת במידה שאפשרה לה להתחיל מסע גדול בערים כמו דמשק, בגדד, ביירות וטריפולי. ב-1948 אף גמאל עבד אל נאצר, לימים נשיא מצרים, שמע על אודותיה ולא הסתיר את הערצתו כלפיה, והוא גרם לחיזוק תופעת הערצתה ברחבי מצרים. אום כולתום החזירה אהבה, שכן היא הייתה אדם פטריוטי מאוד.
הקונצרט האחרון של אום כולתום היה ב"ארמון על הנילוס" ב-1973. בדיקות הראו שמחלתה חשוכת מרפא. היא עברה להתגורר בארצות הברית, שם הסתייעה בטכנולוגיה הרפואית המתקדמת. ב-1975, כשחזרה לביקור במולדתה, הייתה חייבת להתאשפז בבית חולים בקהיר בשל מצב בריאותה המידרדר. מחוץ לבית החולים התגודדו תושבי העיירה שבה נולדה ושרו כל היום. אום כולתום נפטרה באותו ערב, 3 בפברואר.



אום כולת'ום בקונצרטים